עירית נתניה נ' בדיקות רכב 2007 בע"מ

החלטה

לא בלי היסוס, החלטתי שאין מקום להורות על ביטול פסק-הדין. אין חולק כי היתה מסירה כדין של כתב התביעה, ומכאן כי ביטול פסק-הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הבוחן, בראש ובראשונה, את טענות ההגנה שחפץ הנתבע להעלות, אם יבוטל פסק-הדין.

טענות ההגנה של הנתבעת מתבססות על חיוב ארנונה שגוי, לעניין גודל הנכס המחויב בארנונה, שאינו 794 מ"ר, אלא קטן יותר. לא הוצע כל פירוט. בתגובת הנתבעת לתגובת התובעת על הבקשה התחדש דבר, שכן התברר, כי בחודש 12/2009 הודיעה התובעת עצמה, כי מעתה יחויב הנכס לפי שטח של 624 מ"ר. משמע, שלשיטת התובעת עצמה החיוב לפי שטח של 794 מ"ר אינו נכון. על כך השיבה התובעת, כי חישוב השטח החדש תקף רק מיום 1.9.2009. לא הוצע כל הסבר לכך שיש מקום לחייב לפי 794 מ"ר עד ליום 31.8.2009.

תגובה זו, והאופן בו נוסחה, מעורר תחושה של אי נוחות מסוימת, לפיה יש לכאורה ממש בטענתה העקרונית של הנתבעת, כי התובעת מנסה להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעת, ואינה מודה בטעויות שנפלו אצלה.

אלא, שקצרה ידי מלהושיע. כידוע, הסמכות לדון בטענות השונות המועלות כנגד חיוב בארנונה נתונה למנהל הארנונה, בהתאם להוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. בית המשפט מוסמך לדון רק בטענות כי הנתבע אינו מחזיק בנכס, זאת לאור ההוראה המקובצת של סעיף 3(א)(3) וסעיף 3(ג) לחוק הנ"ל, שזה לשונם:

"3. השגה

(א) מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי תוך תשעים ימים מיום קבלת הודעת התשלום להשיג עליה לפני מנהל הארנונה על יסוד טענה מטענות אלה:

(...)

(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו-269 לפקודת העיריות;

(...)

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה."

כאמור בחוק, רק העלאת הטענה בדבר אי-החזקה בנכס אפשרית בבית המשפט, ואף זאת רק ברשות בית המשפט. לשון אחר, טענה בדבר גודל הנכס נתונה לסמכותו הבלעדית של מנהל הארנונה, בדרך של השגה (ויתר דרכי התקיפה המאוחרות להשגה, אם זו נדחית, כקבוע באותו חוק).

מכאן, כי למעשה אין בפי הנתבעת הגנה היכולה להתקבל, בשל העדר סמכות של בית משפט זה לדון באותה טענת הגנה. לפיכך, אין כל טעם בביטול פסק-הדין, כאשר לאחר מכן יהיה על בית המשפט לשוב ולתיתו.

אני דוחה, איפוא, את הבקשה. עם זאת, רשמתי בפני את הודעת התובעת, כי בפתיחת תיק ההוצאה לפועל יעודכן החוב הפסוק כך שישקף את הפחתת השטח מיום 1.9.2009.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' ניסן תש"ע, 22 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: